הָיֹה הָיוּ פַּעַם שְׁלוֹשָׁה מְרֻשָּׁעִים:
טְרוֹל, מְכַשֵּׁפָה וְרוּחַ־רְפָאִים.
אֲיֻמִּים וְנוֹרָאִים, חֲצוּפִים, חַסְרֵי בּוּשָׁה –
הֵם אַף פַּעַם לֹא אָמְרוּ תּוֹדָה, סְלִיחָה וּבְבַקָּשָׁה...
ג'וּלְיָה דוֹנַלְדְסוֹן טוֹוָה עוֹד סִפּוּר חָכָם וּמַצְחִיק סְבִיב דְּמוּתוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁל הָעַכְבָּר הָעַרְמוּמִי, שֶׁמְּכַכֵּב בְּסִפְרָהּ הָאָהוּב טְרוֹפוֹתִי. וְהַפַּעַם מִצְטָרֶפֶת אֵלָיו גַּם יַלְדָּה אַמִּיצָה. אֵיךְ יַצְלִיחוּ שְׁנֵי הַקְּטַנִּים לְהַעֲרִים עַל הַמְּכַשֵּׁפָה הֲכִי רָעָה, רוּחַ־הָרְפָאִים הֲכִי מַפְחִיד וְהַטְּרוֹל הֲכִי בִּרְיוֹן?
עוֹד מִסִּפְרֵיהֶם שֶׁל ג'וּלְיָה דוֹנַלְדְסוֹן וְאַקְסֶל שֶׁפְלֶר, מֵהַיּוֹצְרִים הַבּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר בְּסִפְרוּת הַיְּלָדִים: אֲדוּמַיִם מוּל כְּחוּלַיִם, זוֹג, הָעֲנָק הֲכִי גַּנְדְּרָן בָּעוֹלָם, לַקּוֹף יֵשׁ בְּעָיָה, טְרֶמְפּ עַל מַטְאֲטֵא, אַגָּדוֹת מִיַּעַר הַבַּלּוּטִים.
