החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית בנימין בראון |

רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש" (1878–1953), מוכר כמנהיג שהתווה את דרכה של היהדות החרדית בתקופה הקריטית שלאחר השואה והקמת מדינת ישראל. הוא עלה לארץ ישראל בגיל מתקדם יחסית בשנת 1933, ללא מקור פרנסה, קשרים או מוניטין רבני, והתיישב בעיירה הקטנה בני ברק, שהייתה אז בת פחות מעשר שנים ובה פעלה ישיבה אחת בלבד. אולם בתוך שנים ספורות הפך החזון איש למנהיג הרוחני הבולט ביותר של היהדות החרדית, ובני ברק הפכה במהירות ל"עיר התורה", במידה רבה בזכותו. בשנים אלו גיבש את קו ההשקפה הפרגמטי שלדעתו על הציבור החרדי לאמץ – לא גישה של הסתגרות פוליטית, אלא חיזוק תרבותי המתמקד בתמיכה במוסדות דת וחינוך.

בשנות הארבעים כבר קנה לו שם במחלוקות הלכתיות בנושאי שיעורים, זיכרון השואה והשימוש בחשמל בשבת. עם התקרבות הקמת מדינת ישראל נמנע מלתת הנחיות למנהיגי תנועת אגודת ישראל כיצד לפעול בזירה הפוליטית, אך הביע הסתייגות ברורה מן הישות המדינית העומדת לקום. לאחר הקמת המדינה ניהל מאבק סוער נגד גיוס בנות לשירות לאומי, מאבק שלדעת חלק מביוגרפיו אף תרם בסופו של דבר לפטירתו. בשיא המחלוקת, בשנת 1952, נפגש עם ראש הממשלה דוד בן־גוריון והציג את המשל שנודע בטעות בשם "משל העגלה המלאה והעגלה הריקה", שבו הביע לכאורה את עליונות הציבור החרדי על פני הציבור החילוני.

ספר זה הוא המונוגרפיה הראשונה על אישיות משפיעה זו. הוא מציג ומנתח את דמותו ואת פעילותו בכל התחומים שבהם הותיר את חותמו. הספר עוסק בסיפור חייו בליטא ובארץ ישראל, ביסודות השקפת עולמו ואמונתו, בפולמוסו עם תנועת המוסר, בעמדותיו בענייני ציבור, וכן בפסקים נבחרים מתוך יצירתו ההלכתית הענפה. כל המרכיבים הללו יחד מציירים את דמותו ומאפשרים הערכה כוללת של השפעתו על החברה החרדית ועל הספרות ההלכתית עד ימינו.

Publisher:

מאגנס הוצאת ספרים

Pages:

950