סדור תפילת החדש | פורמט גדול | נוסח ליוורנו

סידור “תפילת החדש” באותיות גדולות עפ"י נוסח ליוורנו ופסקי החיד"א. כולל פסקי הרב שלום משאש זצ"ל עפ"י הנחיותיו של הרב מאיר זייני. הרחבה- תפלת החֹדֶש הוא שמו של סידור בנוסח הספרדים. הסידור יצא לאור לראשונה בשנת ה’תקס"א (1801) בליוורנו שבאיטליה, והוא משקף את מנהגי התפילה של יהודי צפון מערב איטליה, צפון אפריקה וקהילות המזרח וגם בין חלק מיהודי תימן שהתפללו על פי נוסח שאמי. הסידור נדפס בליוורנו שלוש שנים לפני מות החיד"א ומובאות בו מפסיקותיו, הגהותיו והנהגותיו. הסיבה שהסידור נקרא תפלת החדש מפורטת בשער הסידור על ידי המוציאים לאור בכמה מן המהדורות: סידור זה נקרא תפלת החדש לפי שהוא לשפוך שיחה לפני אל חי מדי יום ביומו, מדי שבת בשבתו ומדי חדש בחדשו. כבר בהוצאה הראשונה היה הסידור עשיר בפסיקותיו והנהגותיו של החיד"א, ואולם החל מהמהדורה שנדפסה בליוורנו בשנת ה’תר"י (1850) ניכרת תוספת של פסקים, ליקוטים והערות רבים, מתוך הסידורים של רבי אברהם אנקווה. את פסקי ההלכה עד הלכות ברכות העתיק הרב אנקווה מהספרים “קשר גודל” לחיד"א. מהלכות ברכות ואילך הוא ליקט את הלכות בעיקר מספרי החיד"א ומהספרים “משפט כתוב” לרבי אברהם פינסו ו"זכור לאברהם" לרבי אברהם אלקלעי, וכן מספר חיי אדם לרבי אברהם דנציג ופוסקים אחרים. ללקט הפסקים הוא הוסיף בתוך סוגריים פסקים והערות משלו.

החל מהמהדורה של שנת ה’תרט"ו (1855) נוסף לסידור פירוש “עבודה שבלב” מרבי אליהו בן אמוזג, העוסק בהבאת טעמים ונימוקים על ענייני התפילה, הלכותיה ונוסחאותיה. הרב בן אמוזג הוסיף לסידור גם את מנהגי עירו ליוורנו. יצוין כי החל ממהדורת ה’תרט"ז (1856) הפירוש מכונה במהדורות מסוימות “שלימות הלב”. פירוש זה מבוסס ברובו על הספר “לקט הקציר” של רבי אברהם כלפון. עם תוספות אלו נשאר הסידור עד למהדורות שיוצאות בימינו.