רבי משה בן מימון | הרמב"ם | בעל הי"ד חזקה | בעל מורה הנבוכים

רבי משה בן מימון, הידוע בכינויו הרמב"ם (ובעולם המערבי כ-Maimonides), הוא ללא ספק אחד המגדלורים המבריקים ביותר בהיסטוריה היהודית ובתולדות הפילוסופיה האנושית בכלל. הוא היה איש אשכולות במלוא מובן המילה: פוסק הלכה, פילוסוף, מנהיג ורופא.

להלן סקירה תמציתית של חייו ופועלו:

תחנות חייו: מנדודים ליציבות
לידה וילדות: נולד בשנת 1138 (יש המקדימים ל-1135) בקורדובה שבספרד המוסלמית, למשפחת דיינים מכובדת.

הבריחה והנדודים: עם פלישת קבוצת ה"אל-מוואחידון" הקיצונית, משפחתו נאלצה להימלט. לאחר נדודים בצפון אפריקה ושהות קצרה בארץ ישראל (בעכו ובירושלים), השתקע הרמב"ם במצרים.

הטרגדיה שהפכה למפנה: לאחר שקיבל את תמיכת אחיו דוד, שעסק במסחר באבנים טובות, טבע האח בים יחד עם כל רכוש המשפחה. בעקבות זאת, הרמב"ם נאלץ להתפרנס מיגיע כפיו והפך לרופא.

רופא הסולטן: שמו כרופא יצא למרחוק, והוא מונה לרופאו האישי של הווזיר אל-קאדי אל-פאדל, ואף שירת בחצרו של צלאח א-דין.

עמודי התווך של יצירתו
הרמב"ם פעל תחת המוטו של סדר, היגיון וסינתזה בין אמונה לתבונה. שני חיבוריו המרכזיים שציינת מגדירים את דמותו:

1. משנה תורה (היד החזקה)
זהו מפעל אדיר של קודיפיקציה (עריכת חוקים). עד ימיו, ההלכה הייתה מפוזרת בתלמוד הבבלי והירושלמי. הרמב"ם ארגן את כל המצוות והדינים ב-14 ספרים (ומכאן השם י"ד החזקה) בשפה עברית צחה וברורה.

החידוש: הוא השמיט את המשא והמתן התלמודי וכתב רק את השורה התחתונה – "כך היא ההלכה".

2. מורה נבוכים
חיבור פילוסופי שנכתב במקור בערבית יהודית. הספר נועד לאדם המאמין שמתלבט בין מסורת התורה לבין הפילוסופיה האריסטוטלית והמדע.

הגישה: הרמב"ם טען שאין סתירה אמיתית בין השתיים. הוא השתמש בכלים רציונליים כדי להסביר מושגים מופשטים ותופעות בתורה (כמו האנשת האל).

מורשתו: "ממשה עד משה..."
הרמב"ם לא היה חף מביקורת. בימיו פרסמו עליו ועל ספריו חרמות (בעיקר בשל גישתו הפילוסופית הרציונלית מדי לטעמם של חלק מהרבנים), אך עם הזמן הוא הפך לקונצנזוס.

תרומתו למדע: כתב עשרות מאמרים רפואיים המקדימים את זמנם בנושאי תזונה, היגיינה ובריאות הנפש.

מנהיגות: שימש כ"נגיד" של יהודי מצרים והשיב לאלפי שאלות (תשובות הרמב"ם) שנשלחו אליו מכל רחבי העולם היהודי.

הוא נפטר בשנת 1204 בפוסטאט (קהיר) ונקבר, לפי המסורת, בטבריה. על קברו נחקק המשפט המפורסם: "ממשה (רבנו) עד משה (בן מימון) לא קם כמשה".

Books